מקור: פודקאסט "מפת החום" #117 | אורן עזר: למה הרכב החשמלי הוא רק פלטפורמה, עם גיא נתן
🔹 אלקטריאון (ELWS.TA)
מודל עסקי: פיתוח ופריסה של טכנולוגיה לטעינה אלחוטית של רכב חשמלי. הפתרונות כוללים טעינה סטטית (בחניות) וטעינה דינמית ("כביש חשמלי" המטעין רכב תוך כדי נסיעה). המודל מתפתח ל"טעינה כשירות" (CaaS) עם הכנסות קבועות.
יתרון תחרותי: הטכנולוגיה מאפשרת הקטנת סוללות ברכבים, מה שמוזיל משמעותית את עלותם, מפחית את משקלם ומבטל את "חרדת הטווח". שיתופי פעולה אסטרטגיים עם ענקיות בתחומן (טויוטה, דנסו, וינצ'י) מהווים חסם כניסה משמעותי.
נתונים ו־KPIs (תפעוליים):
- פריסה גלובלית: כ־10 ק"מ של כביש חשמלי הותקנו בפיילוטים בצרפת, שוודיה, גרמניה, ארה"ב, ישראל ועוד.
- יכולת טעינה מוכחת: העברת הספק של 230 קילוואט למשאית נוסעת – יותר מצריכת האנרגיה שלה בנסיעה, מה שמאפשר טעינת נטו חיובית.
- היתכנות כלכלית: פרויקט של 100 ק"מ כביש בצרפת (עלות ~300 מיליון אירו) חוסך ל־6,000 משאיות כ־600 מיליון אירו מעלות הסוללות בלבד, מה שהופך את ההשקעה לכדאית.
- מנועי צמיחה: תחבורה ציבורית (אוטובוסים), ציי רכב מסחריים (משאיות, מוניות - פרויקט קסטל בת"א), ובטווח הארוך גם השוק הפרטי.
תזת השקעה (עמדת המנכ"ל)
עמדה חיובית מאוד. החברה נמצאת בנקודת מפנה, ועוברת משלב הוכחת הטכנולוגיה לשלב המסחור והפריסה בסדר גודל משמעותי.
טיעוני בעד:
- הטכנולוגיה פותרת את צווארי הבקבוק המרכזיים באימוץ רכב חשמלי: עלות סוללה, טווח וזמן טעינה.
- השוק הפוטנציאלי הוא עצום ומורכב מתחומי הרכב, התשתיות והאנרגיה.
- שותפויות עם מובילות שוק עולמיות כמו Vinci (תשתיות), Denso (יצרנית רכיבים Tier-1) וטויוטה (OEM) מורידות סיכון ומספקות נתיב לייצור ושיווק המוני.
- המשחק האמיתי אינו החומרה, אלא השליטה בתשתית ויצירת הכנסות חוזרות משירותי טעינה.
טיעוני נגד (סיכונים):
- תלות בממשלות ורגולטורים לקידום פרויקטי תשתית רחבי היקף.
- אתגר המעבר מפיילוטים לרווחיות גבוהה ומתמשכת.
- הצורך באימוץ הטכנולוגיה על ידי יצרניות הרכב כתקן סטנדרטי.
🔹 שינויים בתיק
לא רלוונטי (ראיון עם מנכ"ל החברה).
🔹 תובנות מרכזיות למשקיע
מעבר משלב המו"פ למסחור: אלקטריאון עברה את שלב הוכחת ההיתכנות וכעת מתמקדת בפרויקטים מסחריים ראשונים המהווים אבן דרך, כמו הכביש המהיר בצרפת ופרויקט המוניות בת"א. השאלה אינה "האם זה עובד" אלא "מתי זה נפרס בסקייל".
השותפויות האסטרטגיות הן המפתח להורדת סיכון: שיתופי הפעולה עם Denso וטויוטה קריטיים לחדירה לשוק הרכב, מורידים את סיכון הייצור ומספקים "תו תקן" לטכנולוגיה מול כלל התעשייה.
הערך העתידי טמון בשירותים, לא ברכיבים: בדומה לסמארטפון, הערך ארוך הטווח אינו במכירת המקלט ברכב, אלא בשליטה על תשתית הטעינה ויצירת מודל הכנסות קבוע וצומח משירותים.
מנועי צמיחה מגוונים: החברה פועלת במקביל בכמה ורטיקלים (תחבורה ציבורית, לוגיסטיקה, צרכנים פרטיים), מה שמפזר את הסיכון ויוצר מספר אפיקי הכנסה פוטנציאליים.